להתכוון ובו זמנית לשחרר את הכוונה
אני מציגה כאן תופעה שרלוונטית לכל תחומי החיים – התכוונות ובו זמנית לשחרר את הכוונה. אני מדגימה את הרעיון בתופעה של הירדמות, וגם בתופעה של ליווי תהליכים של "חשיבה בקצה הידיעה".
תפריט
פוסטים שמציגים או מיישמים את הרעיון הראשון בגישת "למידה מתנועת החיים" – צעד קדימה מתנועת החיים
אני מציגה כאן תופעה שרלוונטית לכל תחומי החיים – התכוונות ובו זמנית לשחרר את הכוונה. אני מדגימה את הרעיון בתופעה של הירדמות, וגם בתופעה של ליווי תהליכים של "חשיבה בקצה הידיעה".
לכבוד פסח – מה חירות בשדה הלמידה?
הפרשנות שלי על-פי הפילוסופיה של ג'נדלין מתבססת על ההנחה שבני אדם (כמו גם יצורים חיים אחרים) מנביעים את צעדיהם הבאים מתנועת החיים שלהם. כך גם למידה. והאפשרות להנביע את הצעדים הבאים היא חירות.
בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?
איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.
כיצד לתמוך בטיפוח מעורבות לטווח ארוך אצל ילדים. הדוגמה שבבסיס הפוסט היא עיסוק ארוך טווח בכתיבת בלוג על-ידי ילדים.
משעמם לה ואין לה מה לעשות. היא מבקשת עזרה ודוחה כל הצעה.
מה קרה כשהזמנתי אותה לעשייה משותפת אתי, לא במילים, אלא בחוויה? איך נראית מעורבות בחוויה?
סיפור לחנוכה, וליום המורה, על למה חשוב לראות את האור בילדים שלנו, בתלמידים שלנו, וכמה זה משמעותי להתפתחות בחיים.
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.
כנס פרקטיקות של האטה בחינוך התקיים באמצע אוקטובר 2020. בפוסט הזה אני מביאה את ה"פיץ'" שלי על האטה בחינוך כפי שהבאתי אותו בכנס, בפאנל המרכזי. והפעם – בשבח המינימליזם – ב- 60 שניות.
למדנו דבר אחד או שניים מאז הסגר הראשון. אבל עם יד על הלב, קשה לומר שפיצחנו את חידת הלמידה מרחוק. איך יוצרים לילדים מרחוק סביבה שתאפשר להם למידה נלהבת, מלאת עניין, משמעותית, מחוברת למקום שבו הם נמצאים? ועוד מרחוק?
בחצי שנה האחרונה אני עוסקת בחינוך איטי, ומבחינתי הוא די מתערבב עם "למידה מתנועת החיים". בפוסט הזה אני מנסה לדמיין, לתאר לעצמי, איך אני רואה חינוך איטי, בפועל.
מה קרה כשילדה קטנה (7) נכנסת לבידוד, ואמא עסוקה בוקר שלם ולא זמינה לשעשע אותה? פוסט שמדבר על דיסוננסים – מה קורה שהולכים כנגד הדפוסים של השקעה, של שליטה, של קידום. מה האפקט של סביבה מאטה?
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.
הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.