פוסטים שעניינם המרכזי הוא יישום רעיונות של ג'נדלין בפועל במציאות – בתחום הלמידה
אגף חינוך וקהילה ברמת נגב מגדיר ופועל לאורם של שלושה עקרונות מובילים:
1. הילד.ה כשלם.ה
2. המרחב כאקוסיסטם
3. עקרון ה- Agency
תיכון רמת נגב, ובית-ספר יסודי משאבים, מממשים באופן יצירתי ומרתק את העקרונות האלה.
למידה בתנועה היא תכנית חדשה שפיתחנו המאפשרת לילדים לחוות למידה טבעית אשר נובעת מהמרחב המצוי סביבנו. מערכת הלימוד של התכנית כוללת מסעות למידה קבוצתיים וזמן גמיש במרחב. הרכיב של מסע למידה הוא מרכזי בתוכנית ודועש העמקה – זו מטרת הפוסט הזה.
למידה בתנועה היא מודל שפיתחנו – המודל נועד לאפשר לילדים לחוות: למידה טבעית אשר נובעת בין היתר מהמרחב המצוי סביבנו, תוך יצירת תחושת מסוגלות שמאפשרת להתמודד עם אתגרים ושינויים תמידיים ובאמצעות טיפוח של תחושת שייכות וקהילתיות אמיתיים, אשר אינן תלויות במקום ובמבנים, אלא ביצירת קהילה בת קיימא.
בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.
בחצי שנה האחרונה אני עוסקת בחינוך איטי, ומבחינתי הוא די מתערבב עם "למידה מתנועת החיים". בפוסט הזה אני מנסה לדמיין, לתאר לעצמי, איך אני רואה חינוך איטי, בפועל.
מה לחינוך והאטה? מה זה אומר ללמוד לאט? למה זה חשוב? איך עושים את זה? מהו חינוך איטי?
הרעיונות הללו מהדהדים אצל אנשי חינוך רבים. בחודשים האחרונים מתרחשים מפגשים, נכתבים מאמרים. קצת מזה בפוסט. התחלות.
חופש גדול בתקופת הקורונה. בתוך כל אי הוודאות שאנחנו חיים בה, החופש הגדול כבר כאן. הילדים בבית, ונכון שהתרגלנו כבר מימי הסגר, אבל הילדים זקוקים לחופש אמיתי. איך עושים להם חופש?
פעם חששתי שרוטינות יוצרות שגרה משעממת, וחשוב ליצור שינוי מתמיד וחידושים. אבל דווקא ההתנסויות שלי עם ילדים, והתבוננות בפעילויות בחיים הביאה לכמה תובנות מעניינות.
משמעת חיצונית בדרך כלל נתפסת כשלילית. אבל חקירה נוספת מראה שגם משמעת חיצונית יכולה מאד לתמוך בתהליכי למידה. מתי משמעת חיצונית תומכת בלמידה, ומתי היא יוצרת למידה כפויה מבחוץ?
מה קורה כשילדה מסרבת בתוקף ללכת לים ואז מוצאת עצמה צוהלת בשמחה מדלגת מעל הגלים. על ההבדל העצום בין רעיון תיאורטי שמנוסח במילים, לבין חוויית הגוף והסיבות להבדל הזה.
לפעמים, כשאני מאד עסוקה במשהו, אני יכולה לשכוח את עצמי לגמרי. יש שם חדווה גדולה. זו מנהרת המעורבות. אני מתבוננת בקבוצת ילדים שאני פוגשת בכל שבוע. אני מחפשת את אותם רגעים שבהם הם נשאבים אל תוך מנהרת המעורבות ושוכחים עצמם בתוכה. מה קורה שם?
הירשמו לדף המקצועי בפייסבוק
יש שם תכנים ארוזים בקופסאות קטנות ונגישות ועדכונים ממני.
מעניין אתכם? הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים, פוסטים חדשים ותכנים מעניינים אחת לכמה שבועות. המייל שלכם יישאר חסוי.
© כל הזכויות שמורות לד”ר אורית פרנפס, למידה מתנועת החיים. אין לעשות שימוש בכל או בחלק מתוכן האתר ללא אישור מראש בכתב.
הירשמו לניוזלטר וקבלו למייל עדכונים ותכנים ממני: פוסטים בבלוג, ועדכונים ישר מהתנור על כל מה שחדש כאן. המייל שלכם יישאר חסוי.
