
בלוג
למידה מתנועת החיים

הרעיונות הפילוסופיים של פרופ' יוג'ין ג'נדלין מזמינים הסתכלות מחודשת שכזו על תהליכי למידה. הפילוסופיה של הבלתי מנוסח של ג'נדלין עוסקת בתהליכי חיים, בקשר בין משמעות, חוויה וחשיבה, ומיושמת באופן רב עוצמה בשדות שונים, העיקרי שביניהם הוא פסיכותרפיה ומקצועות טיפול אחרים, אך גם באדריכלות, יזמות, ייעוץ ארגוני ועוד. "למידה מתנועת החיים" היא גישת למידה שמבקשת לבחון את רעיונותיו הייחודיים של ג'נדלין בתוך שדה הלמידה, לשם יצירת מבט חדשני ורענן על תהליכי למידה של בני אדם קטנים וגדולים.
בנוסף לעיון בפוסטים בבלוג, אפשר גם לקרוא סקירה על גישת למידה מתנועת החיים.
מאמרים בבלוג בנושא למידה מתנועת החיים

למידה מתנועת החיים
למידה, כמו תהליכי חיים אחרים, היא תהליך המונע מכוח החיים, מתנועתם ומשאיפתם קדימה. בעוד שזה ניכר אצל תינוקות וילדים קטנים, נראה שמשהו משתנה כאשר ילדים נכנסים למערכת לימוד פורמאלית.

צעד אחד בתנועת החיים
תנועת החיים מנביעה את הצעד הבא, היא שואפת אליו, מחפשת דרכים אליו, אך כל עוד הצעד הבא לא התרחש עדיין, היא אינה יודעת מה הוא יהיה. הפעם אני בוחנת את האופן שבו מתרחש הצעד הבא שמנביעה תנועת החיים, בלמידה ובכלל.

הילד הוא אינטראקציה
בפוסט הזה אני מזמינה אותנו לחשוב קצת על אינטראקציות בין אנשים ובין אדם לסביבתו, בדרך קצת אחרת.

תנועת החיים הולכת לבית הספר
לאחר שהנחתי מספר מושגי יסוד של ג'נדלין אני עושה צעד שמגשר בין הרעיונות הללו לבין המציאות הבית-ספרית המוכרת לנו.

לא על הבחירה לבדה
מה הקשר בין "בא לי" לתנועת החיים? הפוסט בוחן עד כמה פעילות שנבחרה על-ידי הילד נובעת מתנועת החיים שלו ונושאת אותו קדימה. שאלת הבחירה מתבררת כאן כמורכבת מכפי שאנחנו בדרך כלל מניחים.



למידה מעבר לקצה
מה קורה כשמפנים תשומת לב למה שהתהליך מייצר בנו, וממתינים אל הצעד הבא שיביא אותנו למקומות שלא היה באפשרותנו לחזות קודם, ולהפצעת קצוות חדשים שלא ידענו שיכולים להתעורר בנו

על המנוסח, המובלע והמשמעותי
שתי דרכים ללמוד, לחשוב, להבין: האחת, לארגן מחדש מושגים ישנים ומוכרים השנייה, לעמוד בנקודה שבה אנו תקועים, היכן שמורגשת תחושה שיש שם עוד מה שרוצה

ליווי תהליכי למידה
ליווי של תהליכי למידה הוא ריקוד עדין עם תנועת החיים של הילד. איך להיות שם כשתנועת החיים תקועה? איך להבחין בתנועה הזורמת ולא להפריע לה להתרחש? איך לזהות למה היא זקוקה כדי לנוע והתקדם? הפוסט הזה מציע דוגמה ומנתח אותה.

להתחבר לתחושה מורגשת
אחד הרעיונות הייחודיים בתיאוריה של ג'נדלין הוא הפידבק המגיע מבפנים, מאיזושהי ישות גופנית ש"יודעת" אולי אפילו יותר ממה שאנו תופסים בהכרה שלנו. אותו משהו בנו יודע בתחושה, לא במחשבה.

יצירת משמעות מחוויה
מה זו חוויה? מה הקשר של חוויה לחשיבה ולשפה? בפוסט הזה אביא מספר רעיונות שמתייחסים לקשר בין סמלים (מילים, מחוות, ייצוגים) לבין חוויה. כמובן שנתייחס בהמשך לקשר בין הרעיונות הללו לבין שדה הלמידה.

תחושת החוויה בשדה הלמידה (ההיבט של ביטוי במילים)
על הקשר בין החוויה, המשמעות והמילים. אז איך מחברים בין החוויה המורגשת לבין הסמלים? פוסט שמתעמק בפילוסופיה של ג'נדלין ועל הקשר בין משמעות לשפה, אבל נותן המון דוגמאות מבהירות מהיומיום שלנו.

להבין מתוך תנועת החיים
כמה פעמים ניסיתם להבין מושג, ממורה, מאדם אחר, מספר, והרגשתם שאתם מרפרפים, מבינים בערך, עוברים על הדברים באופן שטחי, אבל לא באמת יוצרים הבנה שמגיעה אל שכבות העומק? נתבונן ב"הבנה" דרך יישום שלושה רעיונות מתוך הפילוסופיה של ג'נדלין,

תרגול ואימון מתוך תנועת החיים
מצד אחד, אפשר לחוות תרגול כ…סזיפי, משעמם, מונוטוני, משהו שצריך לעשות, משהו שלא אוהבים לעשות, מעצבן, מעיק… מצד שני, תרגול ואימון לא הומצאו בבית-ספר. הם משהו טבעי שהגוף האנושי מנביע באופן ספונטאני, כחלק מתהליך החיים. התבוננות במספר דוגמאות.


ליווי תהליכי למידה – התנסויות ראשונות
איך להיות עם הילדה או הנערה וללוות אותה בתהליך שלה, מתוך תנועת החיים שלה? איך להיות הסביבה של הילדה שנושאת אותה קדימה? מחשבות ותובנות בעקבות ליווי ילדים בהתמודדותם עם לימודי חשבון תוך שימוש ברעיונות של למידה מתנועת החיים.

ללמוד (חשבון) מתוך תנועת החיים
במהלך התנסות עם ילד שילבתי היבטים של גישת למידה מתנועת החיים בתוך העיסוק ב"חשבון של בית-ספר". שילוב מאתגר – הלימוד בבית-ספר פועל על-פי תבניות שלמידה מתוך תנועת החיים שואפת לפרוץ. מה למדנו מתוך ההתנסות הזו?

חירות בלמידה
בתוך ההקשר של למידה ושל בית-ספר, המילים חופש וחירות יכולות להחזיק מגוון משמעויות: לא לעשות דבר? להתבטל? לשחק ולהשתעשע? האם משמעותה של חירות לעשות מה שרוצים? ללמוד מה שרוצים, מתי שרוצים? או החופש לעסוק ולהתעמק במה שמלהיב אותנו?

חופש בתוך פעילויות למידה
איך לאפשר למעבר בין למידה טבעית בילדות הרכה ללמידה בבית-ספר להיות חלק יותר? איך לאפשר חופש במהלך הלמידה – תנועת החיים לנבוע בתוך הפעילות? הפיילוט הראשון שקיימנו היה ניסיון לאפשר חופש בתוך פעילות על נושא "לימודי" – "משולשים" לכיתות ב-ג.

תנועת החיים בתוך פעילות למידה – התבוננות
התבוננות בשתי פעילויות עם קבוצת ילדים: יצירת משולשים בגוף, ויצירת משולשים ממקלות וסידורם על-פי היקף. מתי פעילות מתרחשת ממש מתנועת החיים, ומתי פעילות מתרחשת מתוך ציות?


רעיונות פוגשים מציאות
מה באמת קורה כשפוגשים מציאות? לפעמים המציאות מכה בפנים, לא מחכה לרעיונות שישפיעו עליה. היא בשלה, בהתרחשות שלה, מתעלמת ממה שאני מביאה, מצפה שאני אשתלב בה, אתמסר לגחמותיה, אבלע בתוכה. מחשבות ותובנות.

מנהרת המעורבות
לפעמים, כשאני מאד עסוקה במשהו, אני יכולה לשכוח את עצמי לגמרי. יש שם חדווה גדולה. זו מנהרת המעורבות. אני מתבוננת בקבוצת ילדים שאני פוגשת בכל שבוע. אני מחפשת את אותם רגעים שבהם הם נשאבים אל תוך מנהרת המעורבות ושוכחים עצמם בתוכה. מה קורה שם?

שקט בלב הסערה – למה אצלינו יש שעת מנוחה גם אחרי גיל שנתיים?
מנפלאות ה -quiet time. היא נמצאת בחדר שלה, והאחריות על מה לעשות בזמן הזה היא שלה – לשחק, לצייר, לעיין בספרים, ליצור משהו. קצת כמו להיות על אי בודד. שלווה יורדת על הבית ומאפשרת לנו להתחיל דף חדש, חלק ומאוזן, כך באמצע היום.

שחיה למטרה – אתגרים ותובנות בליווי הורי
הסיפור על ניסיונות השחייה הראשונים של שירה, ואיך כמעט קלקלתי וחיבלתי בתנועה שלה קדימה. איך להיות סביבה שמאפשרת נשיאה קדימה עבור הילדה, איך ללוות את תהליך הלמידה?

את שתהיי בים זו לא את שעכשיו
מה קורה כשילדה מסרבת בתוקף ללכת לים ואז מוצאת עצמה צוהלת בשמחה מדלגת מעל הגלים. על ההבדל העצום בין רעיון תיאורטי שמנוסח במילים, לבין חוויית הגוף והסיבות להבדל הזה.

אנטומיה של חופשה
שיטוט ללא מטרה על החוף, הקפצת אבנים במים, נדנוד עדין בערסל, קריאה, שיחה, שכשוך במים. בסביבה הכל כך פשוטה ונקייה. היתה הרגשה שתנועת החיים מכיילת את עצמה, לומדת מחדש את עצמה באופן מזוכך, להיות מדויקת לעצמה.

בשבח המשמעת העצמית והחיצונית
משמעת חיצונית בדרך כלל נתפסת כשלילית. אבל חקירה נוספת מראה שגם משמעת חיצונית יכולה מאד לתמוך בתהליכי למידה. מתי משמעת חיצונית תומכת בלמידה, ומתי היא יוצרת למידה כפויה מבחוץ?

רוטינות וחזרתיות
פעם חששתי שרוטינות יוצרות שגרה משעממת, וחשוב ליצור שינוי מתמיד וחידושים. אבל דווקא ההתנסויות שלי עם ילדים, והתבוננות בפעילויות בחיים הביאה לכמה תובנות מעניינות.

איך שרדנו את הסגר? מקצבים של חופש כפוי
פוסט רפלקטיבי על כמה דברים שלמדתי משהות עם בתי הקטנה בבית מהרגע שהופסקו הלימודים בבית-הספר מחמת משבר הקורונה, ועד החזרה הזהירה של כיתות א-ג לבתי-הספר.

איך עושים חופש?
חופש גדול בתקופת הקורונה. בתוך כל אי הוודאות שאנחנו חיים בה, החופש הגדול כבר כאן. הילדים בבית, ונכון שהתרגלנו כבר מימי הסגר, אבל הילדים זקוקים לחופש אמיתי. איך עושים להם חופש?

מבידוד לשחרור – להניח לתנועת החיים לזרום
מה קרה כשילדה קטנה (7) נכנסת לבידוד, ואמא עסוקה בוקר שלם ולא זמינה לשעשע אותה? פוסט שמדבר על דיסוננסים – מה קורה שהולכים כנגד הדפוסים של השקעה, של שליטה, של קידום. מה האפקט של סביבה מאטה?

למידה מרחוק – מתנועת החיים
למדנו דבר אחד או שניים מאז הסגר הראשון. אבל עם יד על הלב, קשה לומר שפיצחנו את חידת הלמידה מרחוק. איך יוצרים לילדים מרחוק סביבה שתאפשר להם למידה נלהבת, מלאת עניין, משמעותית, מחוברת למקום שבו הם נמצאים? ועוד מרחוק?

למידה ארוכת טווח
עיסוק ארוך טווח נותן הרבה משמעות ותחושת ערך לילד, ויוצר תחושה של המשכיות, של בית מוכר ונעים, של מקום להתפתח בו ולצמוח, מקור לביסוס יכולת, תחושת מסוגלות וגאווה. במיוחד עכשיו. מחשבות על תהליכי למידה ארוכי טווח ואיך מאפשרים אותם.

האור שבילד – סיפור לחנוכה
סיפור לחנוכה, וליום המורה, על למה חשוב לראות את האור בילדים שלנו, בתלמידים שלנו, וכמה זה משמעותי להתפתחות בחיים.

מעורבות בחוויה
משעמם לה ואין לה מה לעשות. היא מבקשת עזרה ודוחה כל הצעה.
מה קרה כשהזמנתי אותה לעשייה משותפת אתי, לא במילים, אלא בחוויה? איך נראית מעורבות בחוויה?

בלוגים, וטיפוח מעורבות לטווח ארוך
כיצד לתמוך בטיפוח מעורבות לטווח ארוך אצל ילדים. הדוגמה שבבסיס הפוסט היא עיסוק ארוך טווח בכתיבת בלוג על-ידי ילדים.

צעדים נרמזים, צעדים מתהווים
איך הגעתי לכאן? האם ישבתי, דמיינתי, תכננתי ועשיתי והנה זה פשוט נוצר? זה אף פעם לא קרה ככה. זה לא קורה במהלך אחד ישיר, אלא בצעדים. כל צעד מוביל אל הלא נודע הבא. כך יצרתי קורסים, כך אני יוצרת סדנאות.

על הלמידה – מה הסיפור של בית-ספר?
בית-ספר הוא מוסד מורכב שמגדיר מהי למידה. מהי למידה בית-ספרית. בדרך כלל זוהי אינה למידה מתנועת החיים, אבל משהו בכל זאת מניע אותה. לנוכח המחאה של ההורים והילדים בכיתות ז-י, בחנתי חוויות למידה מבית-ספר, וניסיתי לבדוק למה מתגעגעים הילדים?

למידה מתוך חירות
לכבוד פסח – מה חירות בשדה הלמידה?
הפרשנות שלי על-פי הפילוסופיה של ג'נדלין מתבססת על ההנחה שבני אדם (כמו גם יצורים חיים אחרים) מנביעים את צעדיהם הבאים מתנועת החיים שלהם. כך גם למידה. והאפשרות להנביע את הצעדים הבאים היא חירות.