יצירת משמעות מחוויה

אני פותחת את הפוסט הזה בסיפור קצר שממחיש את הקשר בין משמעות לבין חוויה.

לאחר שהוא ומשפחתו היגרו מאוסטריה לארצות הברית, ג'נדלין, אז ילד בן 12, מתחיל ללמוד שפה חדשה, אנגלית. הוא מספר על תפנית חשובה בלמידת השפה. כמו ילדים רבים שרוכשים שפה חדשה, גם הוא נהג לחוות את העולם בשפת אמו, ואז לתרגם לשפה החדשה. כך, למשל, כשראה "stuhl" (כסא) תרגם מגרמנית לאנגלית – "chair". כשהמורה הבחינה בכך, היא לימדה אותו שיעור חשוב: במקום להשתמש במילה המוכרת לו "stuhl" כמתווכת לצורך שימוש במילה "chair", הציעה לו המורה שהדבר עליו הוא מסתכל יכול להיות chair כבר מההתחלה, ללא התיווך של המילה הגרמנית. כשהוא התחיל ליישם את העצה, הוא הפך להיות מודע לכך שהוא תמיד ידע מהו הדבר הזה (כסא) ואיך משתמשים בו, בדרך שאיננה תלויה במילים. היתה לו "תחושה" של הדבר הזה, חוויה מורגשת בגוף של כסא. לחוויה המורגשת הזו אפשר להצמיד את המילה החדשה באנגלית chair, וליצור לה משמעות, ללא תיווך של המילה המוכרת. ייתכן שהשיעור הזה המשיך ללוות אותו גם בהמשך, ולהשפיע על הדרך בה התייחס מאוחר יותר לקשר בין שפה, חוויה ומשמעות.

מה זו חוויה מורגשת בגוף של כסא? לצורך המחשה, בואו נתבונן במספר תמונות שבהן החוויה המורגשת אולי בולטת יותר. התבוננו ונסו לחוש בגוף את התחושה שמתעוררת לגבי כל אחת מהן. היכן ממוקמת התחושה? איזו איכות יש לה? למה היא דומה, כמו מה היא מרגישה?

בפוסט הזה אביא מספר רעיונות שמתייחסים לקשר בין סמלים (מילים, מחוות, ייצוגים) לבין חוויה, בהשראת ספר של ג'נדלין שאני קוראת בימים אלה: Experiencing and the creation of meaning.

לקראת הסוף אתייחס לקשר בין הרעיונות הללו לבין שדה הלמידה, כפתיחה לסדרת פוסטים שיעסקו ביישום הרעיונות בהיבטי למידה שונים (החל מהפעם הבאה).

הממד החווייתי של החשיבה וההתנהגות

מעבר למבנים לוגיים ולתפיסה חושית, ג'נדלין מזהה שיש ממד חווייתי מורגש ורב עוצמה שפועל במה שאנחנו חושבים, תופסים או מתנהגים.

הוא מגדיר חוויה באופן ייחודי: חוויה היא הרגישות הפנימית של הגוף החי. חוויה מורגשת באופן ישיר – כזרם כמעט חסר צורה של תחושה שיש לנו בכל רגע ורגע. אנחנו חווים כל הזמן – החוויה מונחת ביסוד כל התרחשות רגעית של חיים.

אם נחזור להמחשה הקטנה שעשינו קודם, כאשר אנחנו מתבוננים בתמונת הגל, למשל, אנחנו יכולים לחוש בתחושה ייחודית חווייתית שמתהווה בתוך הגוף. כל עצם, סיטואציה, אדם, יצור חי, אירוע, מילה, מושג, מעוררים בנו תחושה מורגשת, לפעמים עדינה מאד – היא החוויה המורגשת. במילים אחרות, חוויה היא תחושה, שקיימת עבורנו באופן מוחשי, ומלווה כל היבט חי של מה שאנחנו מתכוונים ותופשים.

האם תוכלו לחוש את התחושה שמתעוררת לגבי המילים: מים, סלע, עיפרון (או כל מילה אחרת)?

לא קל לשים לב לתחושה הזו בגוף, כי היא מובנת מאליה, עמומה ועדינה. אנחנו מודעים יותר לממד של החוויה המורגשת כאשר הסמלים (מילים, למשל) לא מצליחים לבטא באופן הולם את מה שאנחנו מתכוונים. למשל, כשאנחנו מתארים משהו וחסרה לנו מילה, והיא עומדת על קצה הלשון – אז אנחנו שמים לב לתחושה מורגשת שמצביעה על המשמעות של המילה שחסרה לנו. למשל, אם ננסה להשלים את המשפט: הים כחול היום כמו… אולי נרגיש תחושה ברורה יותר? (זו גם היתה הסיבה שבגללה כללתי בפוסט הקודם – להתחבר לתחושה מורגשת דוגמאות של חסר, שכחה וחוסר הלימה. שם התחושה המורגשת מתעצמת והופכת להיות עשירה וספציפית יותר, ולכן קל להתחיל משם).

לאורך הספר, ג'נדלין משתמש במונחים מקבילים למילה: חוויה, וגם אני אשתמש באופן חופשי בתרגום של מונחים אלה:

Experiencing, pre-conceptual experiencing, felt meaning, felt experiencing, felt sense

ובעברית: חוויה, חוויה טרום-מושגית, חוויה מורגשת, משמעות מורגשת, תחושה מורגשת

מהי משמעות?[1]

כאשר בני אדם מדברים, חושבים או קוראים, הם חווים משמעות.

משמעות מופיעה עבורנו כאשר משהו שנחווה מקבל דמות של סמל. המפגש בין חוויה (תחושה פנימית בגוף) לבין סמל או מילה, מזכיר את הסיפור המפורסם של הלן קלר על הפעם הראשונה בה יצרה קשר בין חוויה לבין סמל. לאחר ניסיונות כושלים ללמד אותה לתקשר באמצעות מילים בשפת סימנים, המורה שלה יצקה מים על ידה האחת של הלן ותוך כדי כך אייתה את המילה water בידה השנייה. לאחר מספר פעמים, הלן הצליחה לקשר את המילה לדבר שאותו היא מרגישה בידיה (ובפנים גופה), וכך נוצרה משמעות. הלן קלר כתבה באוטוביוגרפיה שלה:

“As the cool stream gushed over one hand she spelled into the other the word water, first slowly, then rapidly. I stood still, my whole attention fixed upon the motions of her fingers. Suddenly I felt a misty consciousness as of something forgotten–-a thrill of returning thought; and somehow the mystery of language was revealed to me. I knew then that ‘w-a-t-e-r’ meant the wonderful cool something that was flowing over my hand. That living word awakened my soul, gave it light, hope, joy, set it free!”

ובמילותיו של ג'נדלין:

Meaning is formed in the interaction of experiencing and something that functions symbolically. Feeling without symbolization is blind; symbolization without feeling is empty. P.5

מימוש בשדה הלמידה

"מושגים (וגם: מילים, מחשבות, אירועים, התנהגויות) אינם בעלי משמעות, אלא אם הם קשורים לחוויה. אנחנו לא יכולים לדעת מהי משמעותו של מושג, או להשתמש במושג בלי "לחוש" את משמעותו. אין סימנים, הגדרות וכיוצא בזה שבהם נוכל להשתמש במקום המשמעות המורגשת. אם אין לנו משמעות מורגשת של מושג, אין לנו את המושג כלל – רק "רעש מילולי" ".(ECM, עמוד 5).

הציטוט הזה נושא אתו הבזק תזכורת לעולם הלמידה בהקשר של הבנת מושגים, שימוש לא משמעותי במושגים, וכו'. ואמנם, הקשר בין סמלים לחוויה מורגשת נמצא בליבה של הסיטואציה הלימודית (הן בבית-ספר אבל גם מחוצה לו, בלמידה בלתי פורמאלית). ילדים מנסים להבין את העולם מסביבם ולהפיק משמעות מההתנסויות שלהם, הם משתמשים ומנסים להבין מושגים הרווחים בתרבות שלהם, הם מפתחים ומבטאים רעיונות, מתקשרים עם חבריהם ועם הסובבים אותם באמצעות שפה ועוד. כל אלה מבטאים את הקשר בין סמלים לבין חוויה. הרעיונות שהוצגו כאן יוצרים פריזמה חדשה להתבונן דרכה על היבטי למידה שונים, וטומנים בחובם מקור עשיר ליישומים ולפרקטיקות חדשות שתומכות בהיבטים אלה. הנה רשימה התחלתית ולא מחייבת של היבטי למידה אותם בכוונתי לבחון, החל מהפוסט הבא:

1. ביטוי משמעות בכתב או בעל-פה
2. יצירת הסברים לתופעות
3. הבנה של מושגים, תופעות ושל תהליכים
4. קריאה עם משמעות
5. בחירה

[1] המילה "משמעות" העסיקה אותי רבות כאשר פיתחתי את הרעיון של "חוויות למידה משמעותיות". שם עשינו הבחנה בין שני מובנים למילה "משמעות" – משמעות כפשר (meaning) ומשמעות כייחוס ערך (significance). כאן, למשל, כתבנו יותר באריכות עם ההבחנה הזו: מה פה משמעותי? בהקשר עליו אני כותבת עכשיו, המילה משמעות מתייחסת רק למשמעות כפשר (meaning).