למידה מרחוק – מתנועת החיים

למידה מרחוק. למדנו דבר אחד או שניים מאז הסגר הראשון. אבל עם יד על הלב, קשה לומר שפיצחנו את חידת הלמידה מרחוק. איך יוצרים לילדים מרחוק סביבה שתאפשר להם למידה נלהבת, מלאת עניין, משמעותית, מחוברת למקום שבו הם נמצאים? זה תמיד אתגר, אבל מרחוק? עכשיו זה מובהק יותר. הילדים פשוט לא יהיו אתנו אם הם לא יתחברו, אם לא ימצאו משמעות. אין לנו יותר שליטה. ואולי טוב שכך? אולי זו הזדמנות ללמידה לכולנו?

למה הילדים זקוקים בתקופה זו, כשהמחנכים שלהם רחוקים, כשהם כמעט ולא רואים את החברים שלהם, כשהם זקוקים לעשייה ולמידה מעניינת ומשמעותית? אני מתייחסת כאן בעיקר לילדים בבית-ספר יסודי, ואולי גם בחטיבת הביניים.

זו הרשימה שאספתי, ותלווה אותנו לאורך המאמר הזה:

• חיבור לתנועת חיים – העשייה והלמידה של הילד צריכה להיות מחוברת לתנועת החיים, מתוך הסקרנות, המוטיבציה והתנועה הפנימית של הילד.
• לפעול מתוך המקצבים אישיים – לאפשר ללומד לפעול מתוך המקצבים הפנימיים שלו, ללא לחץ או דחיפה מבחוץ. כשילדים עובדים מתוך המקצב הפנימי שלהם, תהליך הלמידה עמוק, איכותי, והרבה פעמים גם הופך להיות מהיר ואינטנסיבי, אבל לא מואץ מבחוץ.
• טיפוח היבטים חברתיים – זו תקופה בודדה מאד. הילדים כמעט ולא נפגשים עם ילדים אחרים. צריך ליצור הזדמנויות לאינטראקציה משמעותית במיוחד עכשיו.
• שיתוף ברגשות, טיפוח תחושות של ביחד, אמפטיה – לא לאפשר לאף ילד לשקוע, להתנתק, למצוא את הביחד ואת השיתוף גם בתקופה המבודדת והמאתגרת הזו.
• טיפוח עצמאות – המורה רחוקה, החברים בבית שלהם, האחות הגדולה בזום שלה, אבא במשרד, אמא בשיחת עבודה. הילד כאן לבד עם כל הלמידה הזו מרחוק. איך לאפשר לו עצמאות? איך לטפח אותה?

במבט על

חשוב להסתכל על היום כולו כהרמוני, זורם, כולל מרכיבים חשובים. דוגמא לא טובה היא בוקר מרוצף ב 4-5 מפגשי זום מלאים רצופים. וביננו, יש כל כך הרבה ילדים שלומדים היום כך. זה יום עמוס, פאסיבי, מעייף, יום שבסופו הילדים נראים כמו  זומבים (zoom-bies). אז מה חשוב שיהיה (אין חשיבות לסדר)?

• מפגש בוקר שנותן מסגרת ליום, שהוא בעיקרו חברתי.
• מפגש שלומדים בו משהו חדש, מיומנות חדשה, מרחיב דעת.
• משימות במקצבים אישיים, מחוברות לתנועת החיים.
• מפגשים אישיים או בקבוצות קטנות בעלות ערך חברתי, המאפשרות שיתוף בתכנים רגשיים ואמפטיה.
• מרחב ואפשרות לנשום אוויר, להיות בחוץ, להזיז את הגוף, בחיבור לתנועת החיים.

כדי לאפשר עצמאות יחסית, חשוב שכל פעילויות היום יהיו מסודרות באופן מזמין ונגיש באותו מקום. זה יכול להיות באתר בית-ספר או בכל סביבה אחרת. אין דבר מבלבל יותר ממשימות וזימונים למפגשי זום שנשלחים בווטסאפ או במייל, לילד, או להורים. זה דורש לזכור ולחזור למידע נחוץ במקורות שונים, שלפעמים נמצאים אצל ההורים ולא אצל הילד. אם חשוב לנו (וחשוב לנו!) שהילד יפתח עצמאות בארגון הפעילויות שלו במהלך היום, חשוב שיתרגל לעבוד בסביבה מסודרת, צפויה, ועקבית. ייתכן שבימים הראשונים תידרש עזרה, אבל ילדים לומדים מהר, ותוך מספר ימים ידעו להגיע לכל פעילות שירצו.

כל הזום הזה

בשנה האחרונה זום הפכה להיות הסביבה המובילה לאינטראקציה סיכרונית מרחוק. יש גם סביבות אחרות, אבל בעצם מה שאני רוצה לדבר עליו כאן הוא לא על תוכנה זו או אחרת, אלא על איך להשתמש באופן מיטבי ומיטיב באינטראקציה דרך מסכים. לשם פשטות, נתייחס לזום. חשוב לזכור שזום היא טכנולוגיה נפלאה שמאפשרת לנו דברים שלא יכולנו לדמיין לעשות לפני עשר שנים. אילו וירוס הקורונה היה תופס אותנו אז, כנראה שכל המציאות שלנו היתה שונה. אבל צריך לשקול היטב איך משתמשים בטכנולוגיה הזו עם ילדים כדי לאפשר ללמידה להתרחש מתנועת החיים.

אציין חמישה סוגים של מפגשים בזום שאני חושבת שראוי לשלב במהלך היום:

• מפגשי בוקר – למפגשים אלה מטרה של יצירת מסגרת ליום ומטרה חברתית.  מרכיב אחד הוא של מסגור – הודעות, הסברים על היצע אפשרויות הלמידה והעשייה ביום הזה. מרכיב שני הוא חברתי ושיתופי. החלק העיקרי של המפגש הוא השיתוף בין הילדים, משחק משותף, ביטוי אישי והנאה משותפת. לדוגמה, מפגש מוצלח יכול לשלב שיתוף אישי בעל-פה, בציור או בכל דרך אחרת יחד עם הפעלות קצרות ומשעשעות. למשל, ללכת ולהביא משהו שמתחיל באות ג, או לבנות מגדל מול המסך מעצמים שיש בבית בגובה של מטר. מפגשי בוקר מוצלחים ממלאים באנרגיה, בצחוק ובמצב רוח טוב.
• מפגשים בתחומי דעת (חשבון, שפה, מדעים, אנגלית וכו') – רצוי לערוך מפגשים קצרים, שכוללים את הצגת הנושא, משחק קצר, אינטראקציה מעניינת, ואז מתן הנחיות למשימה (על משימות – בהמשך).  וכן, התקופה הזו מלמדת אותנו לאמן את שריר "השחרור מכיסוי חומר". להתחבר למה שמעורר עניין אצל הילדים, ולדאוג פחות ממה נספיק בתכנית הלימודים.
• מפגשים אישיים ילד-מורה. מפגשים שמאפשרים אינטראקציה קרובה, שיתוף אישי, דיבור רגשי, מה שנחוץ כל כך בתקופה המאתגרת הזו. האינטראקציה הזו, בדרך כלל לא מתאפשרת בתוך לוח הזמנים הצפוף בבית-ספר (יש בתי-ספר שעושים את זה גם בשגרה רגילה) אבל עכשיו ניתן ליצור את הרווחים האלה אם נותנים לילדים יותר עצמאות ואחריות.
• מפגשים בקבוצות קטנות (4-5 ילדים ומורה) – מפגשים שמאפשרים שיח עשיר וקרוב על ענייני היום של הילדים, על ההתמודדויות שלהם, הרעיונות שלהם, דברים שהם אוהבים לעשות. מפגשים כאלה גם מאפשרים לילדים להיפגש ביניהם.
• מפגשים בין ילד בוגר לבין ילד צעיר – ילדים בכיתה ד-ו חונכים ילדים בכיתה א-ג.  הם נפגשים אחת לכמה ימים בזום ומלמדים אותם דברים שמעניינים ילדים.

משימות ופעילויות א-סינכרוניות (בזמנו הפנוי של הילד)

משימות קצרות טווח

התקופה הזו מלמדת אותנו מה מתחבר לתנועת החיים של הילדים, ומה פשוט לא. מה שלא, הם לא עושים. בית-ספר יוצר בדרכים שונות מחויבות לבצע משימות ופעילויות, גם כאלה שלא מחוברות אליהם. זה לא המצב עכשיו. זה יכול ללמד אותנו שיעור חשוב על איך יוצרים משימות ופעילויות לילדים שבאמת מושכות אותם, רלוונטיות להם ומחוברות אליהם.

התחלה של רשימת קריטריונים:

• משימה מזמינה ומושכת – משימה שקוראת לילד ללחוץ עליה, עוד לפני שהוא נפגש עם התוכן: תמונה מושכת, שאלה מסקרנת, טקסט לא ארוך ומאורגן ויזואלית, שפה נגישה ובגובה העיניים
• משימות משחקיות – דוגמא טובה היא תרגול חשבון באתר "עשר אצבעות" באמצעות משחקים חביבים.
• משימות שמעודדות ביטוי אישי – משימות שבהן יש אינסוף אפשרויות לביטוי, לא תשובה אחת נכונה, משימות שמזמינות מגוון, משימות שמזמינות יצירה ורעיונות חדשניים. הזמנה לשיתוף.
• משימות בעלות עניין מיוחד, שקשורות לעולמות שיכולות לעניין ילדים.
• בחירה – לאפשר לילדים שונים להתחבר למשימות שונות.

משימות ארוכות טווח

זה נראה זמן מצוין לעזור לילדים לטפח עניין אישי, לתעד אותו (בתמונות, ביומן, או בכל דבר אחד שנראה להם), ללמוד עליו, לשתף אותו. לילדים יש היום הרבה יותר זמן פנוי מבדרך כלל, ואפשר לעזור להם לפתח משהו משל עצמם. זה דבר שצריך לחשוב איך לעשות אותו – יש כל מיני דרכים, ואולי עם כל ילד יעבדו דרכים שונות. אבל שווה לחשוב גם על הכיוון הזה.

אחת הדרכים שאני מתחילה להתנסות עם ילדים זה לטפח עניין אישי דרך בלוג משלהם. לכתוב פוסטים קצרים על היבטים שונים מתחום העניין שלהם, ללמוד דברים חדשים על התחום שלהם ולשתף תובנות בבלוג, ועל הדרך ללמוד איך כותבים בצורה מעניינת, בהירה ומושכת. זו בעיני דרך נפלאה ללמוד מתנועת החיים, ובמקצבים האישיים שלהם. סדנת הבלוגים תיערך בבית-הספר של בתי – בית הספר הדמוקרטי "מרחב".

פוסטים מומלצים נוספים בנושא למידה מרחוק:

הפוסט יפה של ליאת שמרלינג, בבלוג שלה "מורה בפיג'מה" על למידה מרחוק: 5 דברים שעובדים נהדר. ליאת אספה רעיונות שעובדים נהדר ממורות עמיתות ומורה עמית וקיבצה הכל יחד לפוסט עשיר.

1. פוסט מאיר עיניים שכתבה רחל ארליך בבלוג שלה "אירועים מחוננים" על למידה מרחוק: חמישה דברים שעובדים טוב. הפוסט נכתב בעקבות סקר קטן שערכה וקיבל שכמאה תגובות של קהל מגוון (הורים, מורים ותלמידים) שהביאו לתובנות עיקריות.

2. עמי סלנט כתב פוסט מפורט בבלוג "ידע וסקרנות דיגיטלית" על מה קודם בלמידה מרחוק: הפדגוגיה או הטכנולוגיה? מקבץ של תובנות מתוך אתרים וראיונות עם אנשי חינוך.