כבר מספר שנים אני עוקבת ושואבת השראה מ Slow – תנועת ההאטה. הרעיונות הללו נוגעים עמוק בנימי נפשי, ופוגשים כמיהה שקיימת שם לחיים נינוחים, זורמים בקצב נכון, נקיים מעומס של חפצים, של עיסוקים מיותרים, ובעיקר פשוטים ומאושרים. יש לי עדיין דרך ארוכה להאטה בחיים שלי, אבל כמה דברים בהחלט השתנו – אני אוגרת פחות, צורכת הרבה פחות, מקפידה על יותר איזון בין עבודה לפנאי, אוכלת אוכל פשוט מרכיבים טבעיים וטריים, ג'אנק פוד כבר מחוץ לתחום, ולומדת להינות מהדברים הקטנים ולעצור את המרדף. לא מזמן נבט בי הרעיון לחבר בין רעיונות של תנועת ההאטה לבין חינוך ולמידה. מתבקש, לא? חינוך הוא העולם שבו אני חיה מקצועית, וחינוך הוא תחום מואץ, מאיץ כמעט בכל ממד אפשרי.
ללמוד לאט
לפני כחצי שנה, לאחר האזנה לפודקאסט מעניין במיוחד של עמית נויפלד, שמוביל את תנועת ההאטה בארץ, פניתי לעמית ושאלתי אותו האם כתב אי פעם על החיבור בין האטה ללמידה. הוא ענה שלא ממש, ובאותה נשימה הזמין אותי לכתוב פוסט כזה לאתר ההאטה. אי אפשר לומר לא לכזו הזמנה, וכמובן שנעניתי לאתגר, גם אם לא ידעתי שיהיה עלי לעבור דרך ארוכה ומפותלת של חשיבה, העמקה וכתיבה בנושא. אמנם הרעיונות של למידה מתנועת החיים התחברו באופן די טבעי לרעיונות ההאטה, אבל היה עלי לעבור דרך על מנת להפוך אותם לפרקטיים ויישומיים. למדתי הרבה. ואני גאה מאד במאמר הזה – ללמוד לאט.
פורום חינוך והאטה
איכשהו נדמה לי שכשמתחילים להאט דברים מתחילים להסתנכרן. זו כנראה סתם קלישאה, אבל במקרה הזה זה עבד.
מסתבר שהפניה שלי לעמית הגיעה בהפרש של ימים בודדים עם פניה נוספת אליו ממיקה דפני, מנהלת פדגוגית בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. גילינו שרעיונות ההאטה מהדהדים אצל אנשי חינוך נוספים, והחלטנו לפתוח מרחב משתף בנושא, יחד עם ד"ר ענת שפירא לביא שמחוברת גם היא להאטה, למינימליזם, לחינוך ולחיבור ביניהם.
בד בבד עם משבר הקורונה (תאמרו, גם זה סינכרון, אבל החשיבה החלה עוד קודם לכן), פתחנו במהלך להניע את גלגלי ההאטה בתוך המרחב החינוכי. באותם חודשים ארוכים, התחיל להתגבש לו תחום חדש – חינוך והאטה, בחסות הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. קיימנו מספר מפגשי זום רבי משתתפים, ואנחנו בונות קהילה הולכת וגדלה של נשות ואנשי חינוך שמתעניינים ומעורבים ברעיונות ובפרקטיקה של האטה וחינוך.
יש כבר אתר שילך ויתרחב עם הזמן – "מאטים בחינוך". מוזמנים להיכנס ולהכיר יותר לעומק.
התקיימו כבר שלושה מפגשים מרתקים עם אורחים שיש להם דרכים מקוריות ומלאות השראה לדבר ולעשות חינוך איטי, ביניהם:
- ד"ר נעמה צורן, נציגת רג'יו אמיליה בישראל.
- אריק מנדלבאום, הקים וניהל את בית-הספר "משעולים" בעתלית, וכיום מנכ"ל מרכז שילוב ללימודי פסיכותרפיה גופנית, התמקדות והקומי למטפלים.
- דני לסרי, סופר, פילוסוף ואיש חינוך ישראלי. ממובילי זרם החינוך הדיאלוגי בישראל.
- עמית נויפלד – מוביל תנועת ההאטה בישראל.
פרטי המפגשים וחומרים נלווים להם נמצאים באתר.
המפגש הרביעי בפורום חינוך והאטה
ביום שני, 27.7.2020 בשעה 20:00 נקיים את המפגש הרביעי בזום. מפגש זה יהיה ייחודי ומחבר רעיונות לפרקטיקה, שכן יציגו בו 6 נשות ואנשי חינוך דוגמאות מהשטח של חינוך והאטה.
ניתן להירשם למפגש הרביעי כאן קישור זום יישלח לכל הנרשמים.
מה צופן העתיד לחינוך והאטה?
קשה לדעת אם בטווח הארוך המערכת תשכיל לפתוח מרחבי האטה לצורך למידה משמעותית יותר, רווחה לילדים והזדמנויות פתוחות יותר לאנשי החינוך. מה שאנחנו יודעות הוא שיש המון התעניינות בשטח, בכל מפגש מצטרפים ומצטרפות עוד ועוד, ויש הבנה עמוקה שהעומס, ההאצה, והצורך להספיק ולדחוס חומר רב הוא בעוכרינו ובעוכריהם של הילדים. הכמיהה ללמוד וללמד בנחת, באופן משמעותי, תוך העמקה, חיבור וביטוי אישי קיימת ברבים מאיתנו. אפשר לראות איים של האטה, חלקם יוצגו כבר במפגש בשבוע הבא. ואנחנו בטוחות שנראה עוד מזה בהמשך.
אשמח מאוד לקרוא מה חשבת