זמן של תנועת חיים

_{לתשומת לב: כל מה שכתבתי כאן הוא פרי של שנים רבות של לימוד וקריאות חוזרות של ספרו של ג'נדלין – A Process Model. עם זאת, הכתוב נובע מלמידה והבנה שלי, ואינו בהכרח מבטא עוד רבדים בכתיבתו של ג'נדלין. הכתוב נועד להנגיש ולתמוך בהבנה של רעיונות מורכבים וחדשניים, אבל הוא לא מחליף קריאה במקור, ספרו של ג'נדלין.}

תנועת חיים

אני יושבת מול המחשב בכוונה לכתוב פוסט על הפרק השני של הפרוסס מודל. עוד אין לי רעיון איך להתחיל. אבל במצב הזה בו אני מול המחשב עם הכוונה הזו מובלעים/מרומזים (implied)¹ מצבים ופעולות כמו: להתחיל בכתיבה… לכתוב דוגמה…, או דוגמה אחרת… , לקרוא שוב את פרק 2 בפרוסס מודל… לעבור על דברים שכתבתי פעם כדי לקבל השראה… לשוטט במרחבי הרשת והפייסבוק… לאכול משהו… לצאת החוצה לטייל…

כל אלה אפשרויות שמובלעות במצב. דבר מאלה לא מתרחש בינתיים. אני עדיין יושבת מול המחשב עם כוונה, ושלל אפשרויות לפעולה.

לבסוף אני קמה מהכסא והולכת להכין לי עוד תה. זה מה שמתרחש בפועל (occurring), מתוך מרחב האפשרויות המובלעות.

במהלך הכנת התה, מגיח רעיון לפתיחת הפוסט.

ועכשיו… כל משפט שנכתב (occurring) טומן בחובו/רומז/מנביע (implies) אפשרויות שונות למשפט הבא שייכתב… כשהמשפט הבא נכתב (occurring), הוא טומן בחובו/רומז/מנביע אפשרויות חדשות למשפט הבא שייכתב… וחוזר חלילה.

גם עכשיו.

שימו לב לתנועה, תנועת החיים שמניעה את כל זה. כל צעד מנביע את הצעד הבא. כל צעד טומן בחובו מרחב אפשרויות לפעולה ולמצבים חדשים שמנביע את הצעד הבא שמתרחש בפועל. שטומן בחובו… וכן הלאה.

ניסוח חוויית הזמן

הכתיבה הראשונית של החלק הראשון של הפוסט לקחה 17 דקות. איך אני יודעת? כי הסתכלתי על השעון. הזמן של תהליך המחשבה והכתיבה נמדד באמצעות תהליך מניית השניות והדקות של השעון. תהליך המנייה של השעון מוסכם על כולם כתהליך אוניברסלי של מדידת זמן. ההנחה של המודל המקובל היא שהזמן הוא לינארי ויכול להימדד על-ידי מדד חיצוני קבוע כמו שעון, שעון חול, מטוטלת וכו'.

אבל ג'נדלין, ביצירת מודל חדש, מבקש מאיתנו לשמוט את ההנחה הזו. חוויית הזמן ניתנת לניסוח ולהמשגה במגוון אפשרויות, ולא רק למודל הזמן הלינארי. ג'נדלין מציע שניתן לתהליך החיים עצמו לנסח את הזמן שלו במודל החדש. מאוחר יותר נראה כיצד הגענו לזמן הלינארי של השעון – אבל לא נניח מראש שזמן = זמן שעון, כי יש הרבה דרכים לנסח זמן.

Although we use linear time since it is inherent in our language and experience, other kinds of time are inherent in them as well, perhaps kinds of time that have never been explicated before.

Occurring into Implying

המושג implying  מתפתח בד בבד עם התפתחות המודל. כבר במעבר מפרק 1 לפרק 2 נוספות משמעויות למושג. בפרק 1 הגוף והסביבה היו בהדדיות (implied each other) כך שהגוף הנביע/רמז על הסביבה וההיפך. בפרק 2 המשמעות של המושג מתרחבת – implying מייצר זמן (כפי שנראה בפירוט בהמשך). כל התרחשות (occurring) היא גם implying של התרחשויות נוספות.

בכל תחומי החיים, אפשר לשים לב שתנועת חיים מניעה תהליכי חיים – צמא מבקש רוויה, רעב שואף לשובע, כאב מבקש מזור, עייפות שואפת למנוחה, שיעמום מבקש עניין, סקרנות מבקשת גילוי, וכן הלאה.

הצמדים האלה לא נמצאים אחד אחרי השני סתם כך, כמו אבנים על הדרך או אירועים בדידים על ציר זמן. הם קשורים זה לזה בקשר של אימפליינג ואוקורינג: כשצמאים שואפים/רוצים/מצפים לרוות. צמא ורוויה כרוכים זה בזה בעבותות של משמעות. כשצמאים, שתיה משמעותית לנו. כשעייפים, אנחנו כמהים למנוחה. בזמן שיעמום, הגוף שלנו שואף לדבר מה שיש בו עניין.

תרגיל

קחו נשימה. שימו לב לכך שהנשיפה מתרחשת אחרי השאיפה, וחוזר חלילה. מי שצופה בנשימה מבחוץ (הצופה) יכול להבחין שהשאיפה והנשיפה "מונחות" זו אחר זו.

כעת, קחו שאיפה, ואחריה נשיפה, ועיצרו את הנשימה כשאתם ללא אוויר. שימו לב מה קורה לכם. הרגישו את האימפליינג שלכם להתמלא שוב באוויר. הניחו לאוויר למלא את הריאות. השאיפה אינה "מונחת סתם" אחרי הנשיפה, היא נובעת ממנה, כרוכה בה.

ועוד משהו חשוב על הקשר בין implying ל occurring: מה הקשר בין רעב (implying) לסנדוויץ' (occurring)? הסנדוויץ' שמופיע (occurring) אינו זהה ל implying ששאף אליו. הסנדוויץ' שהשביע את הרעב שלי לא זהה ל"מה שהרעב רצה". הרעב הוא חוויה עשירה ורחבה שמבקשת (…) – יש המון אפשרויות לשבוע. הסנדוויץ' הוא אפשרות אחת ספציפית, והוא הופיע אל תוך ה Implying.

תנועת החיים בתהליך מתמשך

אני מסיימת לכתוב את הפוסט.

אני לא מניחה מילה אחרי מילה, משפט אחרי משפט "סתם" כרצף אקראי. מילה מנביעה את המילה הבאה, משפט מנביע את המשפט הבא. כשכתבתי משפט הוא התרחש – הוא occurring. מיד מתוכו מתנבע implying חדש – מין תחושה של המשך, תחושת משמעות של מה צריך להגיע אחר-כך. אל תוך תחושת ה implying הזו מופיע משפט חדש, וחוזר חלילה.

1. המילה implying על הטיותיה השונות, היא מילה באנגלית שג'נדלין משתמש בה במשמעות ייחודית שהוא נתן לה. משום כך, קשה עד בלתי אפשרי לתרגם את המילה לעברית. בהקשרים שונים אשתמש במילים שונות בעברית שקרובות במשמעות לכוונה בטקסט של ג'נדלין. לפעמים אשתמש במילה האנגלית. ↩︎